רש"י על שבת ק״ט א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ט ע״א:ב׳ רש"י על שבת ק״ט ע״א:ד׳ »

3 אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁירְקָא טַוְיָא — שְׁרֵי, פִּיעְפּוּעֵי בֵיעֵי — אָסוּר. דְּבֵיתְהוּ דִּזְעֵירִי עֲבַדָא לֵיהּ לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי, וְלָא אֲכַל. אֲמַרָה לֵיהּ: לְרַבָּךְ עֲבַדִי לֵיהּ וַאֲכַל, וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ?! זְעֵירִי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר זְעֵירִי: נוֹתֵן אָדָם יַיִן צָלוּל וּמַיִם צְלוּלִין לְתוֹךְ הַמְשַׁמֶּרֶת בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אַלְמָא כֵּיוָן דְּמִשְׁתְּתֵי הָכִי — לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד, הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִיתְּכִיל הָכִי — לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד.

פירוש רש"י על שבת ק״ט א:ג׳

3 שריקא טויא - לשרוק ולטוח שמן וביצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם משחשכה שרי ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל ולא אמרינן דמי למתקן:

4 פיעפועי ביעי - לטרוף ביצים מגולגלין בקערה:

5 אסור - דמתחזי כמאן דבעי למשדינהו בקדרה:

6 עבדא ליה - שריקא טויא:

7 לרבך - זעירי:

8 משמרת - שמסננין בה שמרים:

9 כיון דמשתתי הכי - שראוי לשתותו כמו שהוא בלא סינון:

10 דמיתכיל הכי - בלא שירקא:

« רש"י על שבת ק״ט ע״א:ב׳ רש"י על שבת ק״ט ע״א:ד׳ »